ברוב המכוניות המודרניות יש בלמים על כל ארבעת הגלגלים, המופעלים על ידי מערכת הידראולית. הבלמים עשויים להיות מסוג דיסק או תוף(דרם). הבלמים הקדמיים ממלאים חלק גדול יותר בעצירת המכונית מהאחוריים מכיוון שבלימה משליכה את משקל הרכב קדימה על הגלגלים הקדמיים. לכן במכוניות רבות יש בלמי דיסק מלפנים, שבדרך כלל יעילים יותר, ובלמי תוף מאחור. מערכות בלימה עם בלמי דיסק לכל הגלגלים משמשות בכמה מכוניות יקרות או בעלות ביצועים גבוהים, ומערכות עם בלמי תוף לכל הגלגלים בחלק מהמכוניות הישנות או הקטנות יותר.
מערכת הבלמים של רכבך היא חיונית וזקוקה גם לתחזוקה תקופתית בזמן בטיפול תקופתי לרכב.
הידראוליקה של הבלמים
במעגל בלמים הידראולי יש צילינדרים ראשיים ומשניים מלאים בנוזל המחוברים באמצעות צינורות.
כאשר לוחצים על דוושת הבלם, דוושת הבלם לוחצת בתורה על בוכנה בצילינדר הראשי, ודוחס נוזל לאורך הצינור. הנוזל עובר לצילינדר המשנה בכל גלגל וממלא אותם, הדוחס בוכנות שמפעילות את הבלמים.
לחץ הנוזלים מפיץ את עצמו באופן שווה סביב המערכת. השטח ה"דוחף" של המשטח המשולב של כל הבוכנות המשניים גדול בהרבה מזה של הבוכנה שבצילינדר הראשי. כתוצאה מכך, הבוכנה הראשית צריכה לנוע כמה סנטימטרים כדי להזיז את הבוכנות המשניים את שבריר הסנטימטרים שנדרש כדי להפעיל את הבלמים.
סידור זה מאפשר הפעלת כוח רב על ידי הבלמים, באותו אופן בו מנוף בעל ידית ארוכה יכול להרים חפץ כבד בקלות למרחק קצר. רוב המכוניות המודרניות מצוידות במעגלים הידראוליים תאומים, עם שני צילינדרים ראשיים במקביל, למקרה שאחד ייכשל. לפעמים מעגל אחד עובד על הבלמים הקדמיים ואחד על הבלמים האחוריים; או שכל מעגל עובד גם על הבלמים הקדמיים וגם על אחד הבלמים האחוריים או מעגל אחד עובד על כל ארבעת הבלמים והשני הקדמי בלבד. בבלימה כבדה, לחץ רב עלול לפעול על הגלגלים האחוריים כך שהם ננעלים, ואולי לגרום להחלקה מסוכנת. מסיבה זו, הבלמים האחוריים נעשים במכוון פחות חזקים מהחזית. ברוב המכוניות יש כיום גם שסתום להגבלת לחץ הרגיש לעומס. הוא נסגר כאשר בלימה כבדה מעלה לחץ הידראולי לרמה שעלולה לגרום לנעילת הבלמים האחוריים ומונעת כל תנועת נוזלים נוספת אליהם. במכוניות מתקדמות עשויות להיות אפילו מערכות נגד נעילה מורכבות מבוססות חיישנים המזהים בדרכים שונות כיצד המכונית מאטה והאם גלגלים ננעלים. מערכות כאלה מפעילות ומשחררות את הבלמים ברצף מהיר כדי לעצור את נעילתם.
סיוע כוח לבלמים
למכוניות רבות יש גם סיוע כוח להפחתת המאמץ הדרוש להפעלת הבלמים. בדרך כלל מקור הכוח הוא הפרש הלחץ בין הוואקום החלקי בסעפת הכניסה לאוויר החיצוני. ליחידת הסרוו המספקת את הסיוע יש צינור שמתחבר לסעפת הכניסה.
סרוו בפעולה ישירה מותקן בין דוושת הבלם לצילינדר הראשי. דוושת הבלם דוחפת מוט שבתורו דוחף את הצילינדר של בוכנת המאסטר. הדוושה יכולה לעבוד ישירות על הצילינדר הראשי אם הסרוו נכשל או אם המנוע אינו פועל.
דוושת הבלם עובדת גם על סט שסתומי אוויר ויש סרעפת גומי גדולה המחוברת לבוכנה הראשית. כאשר הבלמים לא מופעלים, שני צידי הסרעפת נחשפים לוואקום מהסעפת. לחיצה על דוושת הבלם סוגרת את השסתום המחבר את הצד האחורי של הסרעפת לסעפת, ופותח שסתום שמכניס אוויר מבחוץ.
הלחץ הגבוה יותר של האוויר החיצוני מכריח את הסרעפת קדימה לדחוף את בוכנת הצילנדר הראשי ובכך מסייע למאמץ הבלימה. אם מחזיקים את הדוושה ואז לא לוחצים עליה הלאה, שסתום האוויר לא מכניס יותר אוויר מבחוץ, ולכן הלחץ על הבלמים נשאר זהה. עם שחרור הדוושה, החלל מאחורי הסרעפת נפתח מחדש לסעפת, כך שהלחץ יורד והסרעפת חוזרת לאחור. אם הוואקום מפסיק, בגלל שהמנוע נעצר למשל, הבלמים עדיין עובדים מכיוון שיש
קשר מכני רגיל בין הדוושה לצילינדר הראשי. אך יש להפעיל כוח רב יותר על דוושת הבלם כדי להפעיל אותם.
בחלק מהרכבים יש סרוו הפועל בעקיפין ומחובר בקווים ההידראוליים שבין הצילינדר הראשי לבלמים. ניתן להתקין יחידה כזו בכל מקום בתא המנוע ללא צורך להיות ישירות מול דוושת הבלם. גם סרוו זה מסתמך על ואקום כדי לספק את הדחיפה. לחיצה על דוושת הבלם גורמת להצטברות לחץ הידראולי מהצילינדר הראשי, בעקבות זה נפתח שסתום שמפעיל את סרוו הוואקום.
בלמי דיסק
לבלם דיסק יש דיסק שמסתובב עם הגלגל. הדיסק יושב על ידי קליפר, שבו יש בוכנות הידראוליות קטנות שעובדות בלחץ של הצילינדר הראשי. הבוכנות לוחצות על רפידות חיכוך הנצמדות כנגד הדיסק מכל צד כדי להאט אותו או לעצור אותו. הרפידות מעוצבות כך שהן מכסות חלק רחב של הדיסק. יכול להיות שיש יותר מזוג בוכנות יחיד, במיוחד בבלמים במעגל כפול.
בזמן בלימה, הבוכנות נעות רק מרחק זעיר כדי להפעיל את הבלמים, וכאשר משחררים את הבלמים הרפידות בקושי משחררות את הדיסק . אין להם קפצי חזרה.
טבעות איטום מגומי סביב הבוכנות נועדו לאפשר לבוכנות להחליק קדימה ככל שהרפידות נשחקות, כך שהפער הזעיר יישאר קבוע והבלמים אינם זקוקים להתאמה. למכוניות חדשות רבות יש חיישני שחיקה המוטבעים ברפידות. כאשר הרפידות כמעט שחוקות, הכבלים נחשפים ומקצרים מעגל על ידי הדיסק המתכתי, ומאירים נורת אזהרה בלוח המכשירים.
בלמי תוף (דראם)
לבלם תוף יש תוף חלול שמסתובב עם הגלגל. צידו האחורי הפתוח מכוסה על ידי לוח אחורי קבוע שעליו שתי נעליים מעוקלות הנושאות חיפויי חיכוך.
הנעליים נלחצות כלפי חוץ על ידי בוכנות המניעות לחץ הידראולי בצילנדר הגלגל של הבלם, ולכן לוחצות את הציפוי אל פנים התוף כדי להאט או לעצור אותו.
לכל נעל בלם יש ציר בקצה אחד ובוכנה בקצה השני. נעל מובילה כוללת את הבוכנה בקצה לכיוון התוף שמסתובב בו. סיבוב התוף נוטה למשוך אליו את הנעל המובילה בחוזקה כאשר היא יוצרת מגע, ומשפרת את אפקט הבלימה.
בחלק מהתופים יש נעליים מובילות תאומות, שלכל אחת מהן גליל הידראולי משלה. לאחרים נעל אחת מובילה ואחת נגררת - עם הציר בחלק הקדמי. תכנון זה מאפשר ללחוץ את שתי הנעליים על ידי צלינדר בודד בכל קצה בוכנה. היא פשוטה יותר אך פחות עוצמתית ממערכת הנעליים בעלות שתי נעלים מובילות, ובדרך כלל מוגבלת לבלמים האחוריים. בשני הסוגים, קפיצי החזרה מושכים את הנעליים לאחור בדרך קצרה עם שחרור הבלמים.
תנועת הנעליים נשמרת קצרה ככל האפשר על ידי מכוון. במערכות ישנות יותר יש התאמות ידניות שצריך לסובב אותן מפעם לפעם ככל שחיפויי החיכוך מתבלים. בלמים במכוניות חדשות יותר יש כוונון אוטומטי באמצעות רצ'ט.
בלמי תוף עשויים לדעוך אם הם מופעלים שוב ושוב תוך זמן קצר - הם מתחממים ומאבדים מיעילותם עד שהם מתקררים שוב. דיסקים, עם המבנה הפתוח יותר, נוטים לדעוך הרבה פחות.
בלם היד
מלבד מערכת הבלימה ההידראולית, לכל המכוניות יש בלם יד מכני הפועל על שני גלגלים - לרוב האחורי.
בלם היד נותן בלימה מוגבלת אם המערכת ההידראולית נכשלת לחלוטין, אך מטרתה העיקרית היא כבלם חניה.
בלם היד פועל על הנעליים באמצעות מערכת מכנית, נפרדת מהצילינדר ההידראולי, המורכבת מנוף וזרוע בתוף הבלם. הם מופעלים באמצעות כבל מידית בלם היד בתוך המכונית. ידית בלם היד מושכת כבל או זוג כבלים המקושרים לבלמים על ידי סט מנופים וגלגלות שפרטיהם משתנים מאוד ממכונית למכונית. רצ'ט על ידית בלם היד שומר על הבלם ברגע שהוא מופעל. כפתור לחיצה מנותק את המחגר ומשחרר את הידית. על בלמי תוף, מערכת בלמי היד לוחצת את רפידות הבלם על התופים.
